שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' אבו לבן

פסק דין

בתאונה שאירעה ביום 2.9.2008 סמוך לשעה 18:00 בכביש הר הזיתים בקרבת "בית החושן", ניזוקה מכוניתה של הגב' רננה וולף (להלן – הנהגת), המבוטחת על-ידי התובעת. התובעת פיצתה את הנהגת בהתאם לפוליסת הביטוח, ובמסגרת התביעה הנדונה, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, תובעת היא את סכום הנזק, בסך של 6,951 ₪, מהנתבע, שלטענתה אחראי לקרות התאונה.

בישיבה המקדמית שהתקיימה היום, העידו הנהגת והנתבע.

2.גרסתה של הנהגת היא שנסעה במקום ובמועד האמורים. הכביש בעל שני נתיבי נסיעה, אחד בכל כיוון נסיעה, ומאחר שהכביש צר יחסית, עצרה את מכוניתה, כדי לאפשר מעבר של אוטובוס שהגיע מהכיוון הנגדי. לאחר עצירה שנמשכה מספר שניות, הגיע מאחוריה רכב מסחרי (טרנזיט), והתנגש עם חזית הרכב בחלק האחורי של המכונית שבה נסעה הנהגת (על הנזק שנגרם למכונית ועל מיקומו כאמור, ניתן ללמוד מתמונות המכונית שצולמו על-ידי השמאי – ת/1, ומחוות-דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה).

מיד לאחר ההתנגשות המתוארת בין שני כלי הרכב, יצאה הנהגת ממכוניתה, וביקשה מנהג הטרנזיט את פרטיו. הנהג טען שאין ברשותו את המסמכים, והוא שלח אנשים מבין אלו שהיו עמו ושהתאספו במקום – חלקם נסעו קודם בטרנזיט וחלקם יצאו מחנויות סמוכות – שיביאו לו את מסמכי הרכב.

כעבור זמן קצר הומצאו לנהג מסמכים והוא הציג אותם לנהגת, אלא שלאחר עיון בהם, היא הבחינה שהמסמכים שהוצגו לה אינם שייכים לטרנזיט שפגע בה. הדבר חזר על עצמו, לאחר שהנהג שלח אדם נוסף שיביא את מסמכי הרכב, אך גם בפעם השנייה הבחינה הנהגת שהמסמכים שהובאו אינם שייכים לטרנזיט שפגע במכוניתה. בהקשר זה הדגישה הנהגת, שבמשך כל הזמן נשאר נהג הטרנזיט איתה במקום, ואנשים אחרים הלכו לבקשתו, והביאו מסמכים.

רק בשלב הזה הודה נהג הטרנזיט בפני הנהגת, שאין לו תעודת ביטוח, והוא הציע לה לתקן את הנזק שנגרם למכוניתה במוסך כלשהו. בתגובה לכך, ביקשה הנהגת מנהג הטרנזיט את פרטיו. לדבריה, ניסתה לפעול במהירות, מכיוון שלמקום הגיע איש ביטחון שביקש לסיים עם העניין מהר, מאחר שהאירוע חל בתקופת הרמדאן, והחלה התקהלות במקום.

נהג הטרנזיט כתב על פתק את פרטיו, ו הנהגת ביקשה ממנו גם את תעודת הזהות שלו, והיא העתיקה מתוכה, בכתב ידה, את מספר תעודת הזהות של הנהג (הפתק הוא אחד מנספחי כתב התביעה). במקביל הזמינה הנהגת משטרה, אך בשל הזמן שנאצלה להמתין, הלכה ל"בית החושן" הנמצא סמוך למקום.

3.אין מחלוקת שהפרטים שכתבה הנהגת, ובהם מספר תעודת הזהות, הם פרטיו של הנתבע.

4.לדברי הנתבע, כלל לא היה מעורב בתאונה הנדונה. אך יחד עם זאת טען, שתעודת הזהות שלו מעולם לא נגנבה ואף לא נעלמה בדרך אחרת.

בעניין הטרנזיט אמר הנתבע, שהרכב היה שלו, אך נמכר לאחיו ששמו מוחמד, ואף נערך על-ידיהם מסמך בעניין. רק לאחר שהאח חתם על המסמך, נמסר לו הטרנזיט.

5.בא-כוחו של הנתבע טען שהתביעה הוגשה נגד הנתבע אך בשל היותו בעל הטרנזיט, שעל-פי הנטען פגע במכוניתה של הנהגת. אולם לטענתו, לא די בכך.

6.לאחר ששמעתי את הנהגת ואת הנתבע, שוכנעתי שהתביעה לא הוגשה נגד הנתבע רק בשל היותו הבעלים הרשום של הטרנזיט, אלא בגלל שהיה זה הוא שנהג בו בעת התאונה. הנתבע מסר את פרטיו לנהגת וגם הציג לה את תעודת הזהות שלו, והיא העתיקה את מספר תעודת הזהות של הנתבע מתוך תעודת הזהות שלו.

בנסיבות אלו, המסקנה המתבקשת היא שהנתבע הוא אכן זה שנהג בטרנזיט בעת התאונה, וכי ניסיונו להתכחש לכך נובע, ככל הנראה, מכך שרכבו לא היה מבוטח. מאחר שנהג הטרנזיט התנגש עם רכבו בחלקה האחורי של המכונית שבה נסעה הנהגת, הרי שהוא אחראי לקרות התאונה.

7. לאור האמור, התביעה מתקבלת במלואה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 6,951 ₪. כן ישלם הנתבע לתובעת שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט בסך של 3,000 ₪. התשלום ייעשה תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין יומצא לנתבע או לבא-כוחו.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: